במפגש עם נשים שעוברות טיפולי פוריות חשוב לי לאפשר להן מקום לדבר על כל מה שקשה לומר בקול, לפעמים אפילו לעצמן.

הטיפולים מפגישים עם תכנים לא פשוטים, בעיקר התמודדות עם חוסר שליטה וחוסר ודאות והם רצופים בעליות ומורדות מבחינה רגשית.

התנועה בין תקווה לאכזבה היא כמעט תמידית, לא מדובר רק בתשובה בסוף הטיפול, של כן/לא הריון, אלא בכל שלב של הטיפול. לגבי כל פרמטר יכולה להיות אכזבה או שמחה: עובי רירית, מספר זקיקים, תגובות להורמונים, תופעות לוואי, מספר הביציות, מספר ההפריות ועוד ועוד.

במסע הזה חשוב לי להזכיר לאותן נשים שהן יכולות לעשות רק מה שהן יכולות, את הכי טוב שלהן נכון לעכשיו וכל היתר לא תלוי בהן.

אני מדברת עם נשים שמרגישות אשמות על כך שהן לא רגועות/ לחוצות/ דואגות ולפעמים הן מתמודדות גם עם אנשים סביבן שמסבירים להן שהן פשוט צריכות להרגע! זה כמובן לא עוזר אלא מוסיף לחץ ורגשות אשמה וזה בטח לא מקל על ההתמודדות.

חשוב לי להזכיר לכן נשים יקרות, שזה אפשרי ונורמאלי להרגיש את כל טווח הרגשות, לפעמים גם רגשות סותרים במקביל, למשל להיות לחוצות וגם להתרגש, או להרגיש שאתן מתמודדות כמו אלופות וגם לחשוש מהמשך התהליך. זו תגובה נורמאלית לסיטואציה לא נורמאלית.

אם קשה לכן ואתן מרגישות צורך בליווי בתהליך, ממליצה להעזר בליווי מקצועי.

בשיחות אפשר לנסות לחשוב יחד, מה עוזר להתמודד? אילו משאבים קיימים ניתן לנצל בתקופה הזו? איך לתקשר עם הסביבה?

ניתן גם ללמוד טכניקות להרגעה וויסות מתחים וכמובן לדבר על כל מה שעולה ולתת לו מקום. 

חשוב לציין שהליווי נמשך פעמים רבות גם בהריון עצמו ולעיתים גם לאחר הלידה. כשההריון הנכסף מגיע מתלווים אליו, בשכיחות גבוהה, גם פחדים וחששות שיכולים לפריע להנות מההריון ובמקרים מסויימים אף להפריע לתהליך ההיקשרות לעובר ולעבור את תהליך ההכנה הרגשית שכל כך חשוב לקראת הלידה.

מטופלת שלי, שהצליחה להיכנס להריון לאחר מספר קצר יחסית של טיפולי IVF, סיפרה לי לאחרונה באותה נשימה על התוצאה החיובית ועל השמחה המהולה בלחץ וחששות לגבי ההריון. היא שיתפה שתוך כדי התהליך היא היתה כל כך ממוקדת במטרה, ששמה בצד את כל הפחדים ועם קבלת התשובה החיובית הם צצו חזרה ועכשיו מרימים את ראשם. זה הפתיע אותה כמה מהר זה קרה, ממש דקות לאחר שגילתה על ההריון.

שוחחנו על הטבעיות של חששות ופחדים בהריון, הן לגבי התפתחות תקינה של העובר, הן לגבי המעבר לאמהות והרגשות המעורבים לקראת הפיכתה לאם והוויתורים הכרוכים בכך.

לצד מתן לגיטימציה לחששות הטבעיים הצעתי המשך ליווי לאורך ההריון, במהלכו תוכל לתת מקום לכל אותם פחדים וחששות, להתבונן בהם עם כמה שפחות שיפוטיות ולעבד אותם. היא הסכימה וציינה שכבר חשה הקלה מסויימת, שהיא לא חייבת לעבור את התהליך לבד.

​