בחודש מאי מציינים ברחבי העולם את היום הבינלאומי לבריאות הנפש של אימהות. חשוב בעיניי לדבר על תופעה קצת פחות מוכרת מדכאון לאחר לידה והיא חרדות בהריון ו/או לאחר לידה.
לפי מחקרים 15-20 אחוז מהנשים חוות חרדות בהריון וכ-% 10-15 חוות חרדות ודיכאון לאחר הלידה. מאפיין מרכזי של חרדות בתקופת ההריון הוא דאגה סביב ההריון, הלידה והעובר. מעבר לדאגות, החרדה עשוייה להתבטא גם בקשיי תיאבון, קשיי שינה, עייפות כרונית, הימנעות ממפגשים חברתיים, מיחושים ללא בסיס פיסיולוגי, דכדוך, אי שקט, ריבוי בדיקות בהריון, פגיעה בשגרת יום ובתפקוד. 
 

מי נמצאת בסיכון מוגבר לחרדה בתחום הריון ולידה? נמצא כי נשים לאחר טיפולי פוריות, לאחר אובדני הריון קודמים, בהריונות בסיכון גבוה ולאחר לידות טראומטיות או מורכבות וקשות. כמו כן,   נשים בעלות תמיכה חברתית נמוכה, שביעות הרצון מבן/בת הזוג נמוכה או ללא בן/בת זוג, בעלות פגיעות רגשית גבוהה או הערכה עצמית נמוכה.  
 

במצבים בהם יש פגיעה בשגרת היום ו/או בתפקוד חשוב לפנות לטיפול רגשי כגון טיפול CBT אשר בעזרתו ניתן לסייע במגוון דרכים: 

• מתן הסבר פסיכו-חינוכי על החרדה 

• לימוד ותרגול נשימות ודרכים נוספות לוויסות רגשי, הרגעת מערכת העצבים והפחתת לחצים

• עבודה ברמה המחשבתית - זיהוי מחשבות ותסריטים שליליים האופיינים לחרדה ובדיקה מה הסבירות שאכן יתקיימו ואילו עוד תסריטים אפשריים? במקרה ובו חלילה התסריט השלילי יתממש - אילו משאבים וכוחות יש לאישה בכדי להתמודד? 

• סיוע בזיהוי משאבים אישיים, גיוס מערכות תמיכה ועבודה על קושי בקבלת עזרה, כחלק מהכנה רגשית לקראת הלידה

• עבודה על תימות של שליטה וחוסר שליטה – על מה האישה יכולה להשפיע/לשנות ועל מה לא, עבודה על קבלה של חלקים אלה 

• עבודה על הגמשת סטנדרטים נוקשים לאמהות -  היכרות ועבודה לכיוון של אמא מספיק טובה במקום אמא מושלמת. בדיקה של איזו אמא היתה רוצה להיות ומה יכול לסייע לה להתקרב לשאיפה זו 

• תרגול השהות בהווה - את העבר לא ניתן לשנות ועל העתיד אין לנו שליטה. תרגול מיינדפולנס מסייע להסתכלות חיובית יותר על העבר ושיפור התחושה בהווה 

• תרגול חמלה וחוסר שיפוטיות לקשיים הנפשיים וכן הגופניים (סימפטומים הפיסיים של ההריון), מפחית אשמה וביקורת עצמית ומעודד קבלה של מה שיש עכשיו

• עבודה על חיזוק תחושת המסוגלות, על ידי הכרת תודה על הצלחות באופן יומיומי